תקציר
חברה הישראלית היא חברה פוליטית. ישראלים חיים, מדברים ונושמים פוליטיקה. סביב כל שולחן שבת או "פרלמנט" בבית קפה ביום שישי בבוקר מנתחים את מאזני הכוח, מקימים קואליציות ומפילים ממשלות, וכל ילד בבית הספר היסודי יודע לדקלם את שמות המפלגות ולקטלג אותן בהתאם למיקומן על המפה הפוליטית. כל זה נכון ביתר שאת כאשר החברה הישראלית נגררה לבחירות נוספות, פעם רביעית בשנתיים.
ב"מפלגת המחשבות", אפרת שפירא רוזנברג משוחחת עם ד"רמיכה גודמן על הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. במתודה היהודית העתיקה של פשט, רמז, דרש וסוד נקלף את השכבות שמאחורי המאבקים הפוליטיים הקטנים (או הגדולים), ונחשוף מחדש את שכבות העומק ההגותיות שמניעות אותם.
בפרק זה, הישראלים בוגרי שתי האינתיפאדות מבינים שאי אפשר להישאר בשטחים, אבל שגם אי אפשר לצאת מהם. שאנחנו לא רוצים לשלוט על הפלסטינים, אבל שגם אי אפשר לסמוך עליהם. זה בדיוק מה שנקרא – מילכוד.
ואז, בדיוק ברגע הייאוש הגדול, כוכב חדש זוהר בשמי הרעיונות. שמו בישראל: ״חד צדדיות״.