סוגיית נאט״ו לכאורה עומדת בבסיס המלחמה באוקראינה. למה נאט״ו המשיכה להתקיים אחרי התפרקות בריה״מ? ולמה היא התרחבה מזרחה על-אף הידיעה שהדבר יצור מתיחות עם הרוסים? בפרק נענה על שתי השאלות האלו מנקודת המבט המערבית ונראה שהסוגיה היא רק תירוץ בידי מוסקבה.
השלום האמריקני (הפקס אמריקנה) היה הגאולה של העולם מהגיאופוליטיקה שלו – עם השלום התחילה תקופת שלום חסרת תקדים עבור אירופה ויפן ומסחר בינלאומי צומח. איך השלום נוצר מהאימפריום? ומה יקרה כשהאימפריום יסתיים?
ארצות הברית התכוננה לשני תרחישים עיקריים – פלישה קרקעית סובייטית לאירופה או מלחמה גרעינית בסובייטים. למה היא לא התכוננה? להתמוטטות פנימית של ברית המועצות, אשר בתוך 6 שנים בלבד הפכה ממעצמה עולמית לאוסף של מדינות על סף עולם שלישי. מה עושים?
אחרי שסקרנו את הדינמיקה האלימה של העולם הרב-קוטבי, את כישלון מאזן הכוח באירופה ואת העלייה של האיום האדום במזרח, אנחנו יכולים סוף-סוף לפתוח את הסיפור של הפוסט-אימפריום בתחילתו: למה ואיך קיבלה על עצמה ארה״ב את הנהגת העולם החופשי?
האיום האדום! איך סטלין, בצעדים האגרסיביים שלו במזרח אירופה, עזר להקים את הסדר האמריקני הגלובלי? ולמה ארה״ב, שבזמן רוזוולט ראתה בבריה״מ שותף למלחמה נגד הנאצים, ראתה תחת טרומן בבריה״מ איום? איך דיפלומט אמריקאי בשגרירות במוסקבה פתח את העיניים של מחלקת המדינה להבנת ההתנהגות הסובייטית?
בצעדים בטוחים אנחנו מתקרבים לתחילתו של הסדר האמריקני העולמי. למה האומה הזו כה חשובה לעולם? ולמה היא סובלת ממה שנראה כמו פיצול אישיות במדיניות החוץ שלה?
מהו מאזן כוח? זהו אחד הרעיונות שחוזרים שוב ושוב בהקשר של יחסים בין לאומיים. אם תתקוף אותי, יתקפו אותך. למה קואליציות שמתבססות רק על כוח לא מצליחות להחזיק מעמד לזמן ארוך?
לפני הדומיננטיות האמריקאית, בתקופת המהפכה התעשייתית, השליטה בעולם הייתה רב קוטבית, כלומר יש מספר מעצמות שנאבקות זו בזו, רוקמות בריתות ואף מפרות אותן לפי הצורך. פרק המשך.
